זכויות עובדים ויחסי עבודה בשעת חירום

בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר, מרכזת את המידע החיוני בנושא זכויות עובדים.

נדגיש כי בכל הקשור לנושא התייצבות לעבודה, יש להישמע להוראות פיקוד העורף לפי אזור המגורים.

התשובות שלהלן מתבססות על הסכמים, כפי שנקבעו בעבר – בסמוך לסיום תקופות החירום והוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום וחוק שירות עבודה בשעת חירום.
 

האם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל המלחמה, יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרותם?
על מנת שעובד יהיה זכאי לשכר, נדרש מקור חוקי או הסכמי. כך לדוגמה, תשלום שכר בעד היעדרויות שאנחנו מכירים כגון חופשה או מחלה.
עד כה, לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות במסגרת המערכה, זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראת פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד, בדרך כלל, בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף. 

דוגמאות ממערכות קודמות בהן חלה חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם: בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר נקבע כי תושבי יישובים, שהיו באזור המוכרז, שנעדרו מהעבודה או לא ביצעו את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור ההכרזה על מצב המיוחד בעורף, היו זכאים לשכר ממעסיקם. 

למשל, בעניין זה ראו צו הרחבה בעניין הסכם קיבוצי, מבצע שומר החומות מיום 21.12.2021, צו הרחבה הסכם קיבוצי בעקבות מבצע עמוד ענן, צו הרחבה להסכם פיצוי לעובדים במבצע צוק איתן וכדומה. שם חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה, בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה.
כך גם ניתן פיצוי בתקופות הלחימה בעלות השחר, בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן, בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
במלחמת לבנון השנייה לדוגמה, הרחבת הסדר השכר שנקבע נעשתה במסגרת הוראת שעה שנחקקה – הסדר זה כלל מרכיב של השתתפות העובד, שכן לצד תשלום שכר נוכו מהעובד ימי חופשה. 

תשובה זו אינה מתייחסת למצבים שבהם המעסיק החליט על סגירת עסקו או על צמצומים שלא בשל ציות להוראות פיקוד העורף.

האם ניתן לממש ימי חופשה בעת הלחימה? 
עובד הנעדר מהעבודה בנסיבות האמורות, יכול בהסכמה עם המעסיק לממש ימי חופשה, לפי כל דין או הסכם ככל שעומדים לרשותו. 
על פי הוראת חוק חופשה שנתית, המעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה עד שבעה ימים, ככל שהחופשה עולה על 7 ימים על המעסיק לתת הודעה מוקדמת של 14 ימים וזאת בתנאי שלעובד יש יתרה של ימי חופשה.
עובדים שנקראו בצו של משרד העבודה לעבודה בשעת חירום במפעלים למתן שירותים קיומיים – לא יהיו זכאים לקחת חופשה בפועל.

במידה שבמפעל יש חדר ממוגן והעובדים בכל זאת לא מגיעים לעבודה?
ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים רק אם קיימות הגבלות בהוראות פיקוד העורף על המשך פעילות במקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה ממוגן , ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות באשר להגעה למקום עבודה כזה.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *